רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת, המוכר בראשי התיבות רשב"א (1220, ד'תתק"פ בקירוב – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי דורו, אבי המשפט המנהלי העברי. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה. הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של רבי יצחק בר אברהם מנרבונא. הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף. במקום אחר כתב עליו שבח גדול: ”מעין המתגבר, עמוד העולם אשר באורו נראה אור”. הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, שהעריך את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם והביא אותו כמה פעמים בהקדמתו לספרו (פרק י') וקרא אותו הספר "הנכבד" למרות שהתנגד מאד ללימוד הפילוסופיה ופעל להשיג חרם נגד לימוד הפילוסופיה. הרשב"א בסוף אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה ומדעי הטבע מתחת לגיל 25, למעט ספרי הרמב"ם, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'. ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'. הרשב"א ומשפחתו ניהלו פעילות כלכלית ענפה אשר מתועדת במידה רבה בתעודות שבארכיון מלכות אראגון. אחרי פטירתו של הרשב"א, הנהיג את הישיבה בנו, רבי יהודה בן הרשב"א.

מקור: ויקיפדיה

ילדים

• יהודה בן הרשב"א

רבותיו

• יצחק בן אברהם מנרבונה
• רבי משה בן נחמן (הרמב"ן)
• רבי יונה גירונדי

תלמידיו

• יהושע אבן שועיב
• שם טוב אבן גאון
• יעקב סקילי
• רבנו בחיי בן אשר
• ריטב"א
• דון אסטרוק קרשקש
• חייא בן שלמה חביב

ספרים וכתבים