רבי יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד מרגנשבורג היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בו. חי בגרמניה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13. היה בנו של רבי שמואל החסיד, נכדו של רבי קלונימוס הזקן, וצאצא למשפחת קלונימוס, שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה. הוא עצמו ישב בתחילה בשפיירא, ועבר לרגנסבורג ב-1195. היה ראש ישיבת רגנסבורג. בין תלמידיו: רבי אלעזר מוורמס בעל "הרוקח", רבי יצחק בן משה בעל האור זרוע, ורבי משה מקוצי בעל הסמ"ג. משערים כי רבי יהודה החסיד כתב כמה ספרים, אך מפאת צניעותו אסר לציין את שמו עליהם ולכן קשה לזהותם. החיבור הידוע ביותר המיוחס לו (למרות שהספר איננו חתום בשם) הוא ספר חסידים, יצירה בעלת חשיבות רבה המכילה הלכות, מנהגים, דעות ומוסר המשקפים את עולמם של חסידי אשכנז. בנוסף ליצירה זו מיוחסת לו כתיבת הפיוט שיר הכבוד. נפטר ארבעה ימים לאחר שבת זכור, בי"ג באדר ד'תתקע"ז (1217).

מקור: ויקיפדיה

הורים

• שמואל החסיד

ילדים

• משה זלטמן בן יהודה החסיד

תלמידיו

• אלעזר מוורמייזא
• משה מקוצי
• יצחק מווינה

ספרים וכתבים