אפרים

אֶפְרַיִם הוא דמות מקראית, בנו השני של יוסף לפי המקרא, ונכדה של רחל. לפי ספר בראשית הוא נולד במצרים במהלך "שבע השנים הטובות"; אימו הייתה אסנת בת פוטי פרע. צאצאיו היו שבט אפרים. מקור שמו של אפרים מוסבר בספר בראשית שהוא מלשון רוב וריבוי: ”וְאֵת שֵם הַשֵנִי, קָרָא אֶפְרָיִם: כִי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְאֶרֶץ עָנְיִי”. במחקר העדכני של תקופת המקרא נוטים להניח כי תקופת האבות אינה תקופה היסטורית משום שהסיפור המקראי גדוש בפרטים אנכרוניסטיים המשקפים את תקופת המלוכה המאוחרת, ולזמן זה מתארכים את כתיבת סיפורי האבות. לפיכך אין לדעת מתוך סיפורי האבות דבר ברור על אפרים האיש, עצם קיומו וקורותיו, פרט לכך שדמותו היא אכן דמות האב האפונים של שבט אפרים. אולם מתוך שמו ניתן להסיק על מהותו של אפרים. אשר למשמעות שמו, מקובל על הכל כי זהו שם גאוגרפי, בשל הסיומת האופיינית "-יִם". אשר לרכיב "אפר" נחלקו הדעות במחקר; היו שסבר כי בא מלשון "פרי", ואילו טורטשינר סבר שבא מלשון עפר, אדמה, והר אפרים נקרא כך משום בקעותיו העשירות באדמה, בניגוד להר יהודה הסלעי. בהיותו שם גאוגרפי ולא שם פרטי, יש להניח כי השבט נקרא על שם חבל הארץ שהתיישב בו. כך גם אביו האפונימי אפרים, שלאור זאת אולי כלל לא היה דמות ממשית.

מקור: ויקיפדיה

הורים

• יוסף הצדיק
• אסנת (אשת יוסף הצדיק)

אחים

• מנשה