רב כהנא

רב כהנא (השני) היה אמורא, בן הדור השני לאמוראים, תלמידו של רב. פעל בבבל ובארץ ישראל. לפי מסורת הגאונים, רב כהנא היה בנו החורג של רב מאשתו השנייה. חרף שמו, הוא לא היה כהן. אך נישא לכוהנת. ויש סוברים כי היה כהן. במסכת ברכות מסופר שרב כהנא הסתתר מתחת מיטתו של רב בעת שזה עסק בתשמיש המיטה. כאשר רב שם לב לכך, נזף בו שאין זו דרך ארץ. ענה רב כהנא: "תורה היא, וללמוד אני צריך". עוד בהקשר זה מסופר במסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א' שרב כהנא הקריא לרב את פסוקי פרק י"ב בספר קהלת, העוסקים בזקנה, וכאשר הקריא את המילים "ותפר אביונה", שפירושן תתבטל חדוות המין, נאנח רב. אמר רב כהנא: "שמע מיניה בטל ליה חמדיה דרב", כלומר נובע מכך (מהאנחה) שבטלה אצלך חדוות המין. במסכת בבא קמא מסופר שבעת שלמד רב כהנא אצל רב הגיע לשם מלשין, והצהיר בפני רב על כוונתו למסור ממון ישראל לגויים. לאחר שלא נענה לדבריו של רב שלא לעשות כן ואף הכריז ברמה על כוונתו הברורה למסור, קם עליו רב כהנא והרגו וזאת על פי ההלכה שמותר ואף מצווה להרוג אדם שהוא מוסר. רב הורה לרב כהנא לברוח לארץ ישראל, ושם לא להקשות בשיעוריו של רבי יוחנן במשך שבע שנים. שמע רב כהנא בעצתו, והגיע לישיבתו של ריש לקיש, ושם הראה כמה גדול כוחו בתורה. הלך ריש לקיש לרבי יוחנן ואמר לו: "ארי עלה מבבל". למחרת הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה בבית מדרשו של רבי יוחנן. רב כהנא קיים את עצת רב, ושתק במשך כל לימודו של רבי יוחנן, וכיוון שכך, הזיזוהו לאחור, שורה אחר שורה, עד לשורה השביעית האחרונה. אמר רבי יוחנן לריש לקיש: "ארי שאמרת נעשה שועל". אמר רב כהנא בלבו: יהי רצון ששבע השורות שהזיזוני יחשבו לי לשבע השנים שאמר רב. קם והקשה קושיות על רבי יוחנן, וזה לא מצא להן מענה. הסתכל רבי יוחנן ברב כהנא וסבר שהוא מחייך חיוך ניצחון, חלשה דעתו ומיד מת רב כהנא. למחרת אמרו חכמים לרבי יוחנן שרב כהנא לא חייך, אלא זהו מראה פניו. התחרט רבי יוחנן והלך למערת הקבורה של רב כהנא. ראה נחש שומר על פתח המערה. אמר לו: "נחש, נחש, פתח פיך וייכנס הרב אצל תלמיד", ולא פתח; "ייכנס חבר אצל חבר", ולא פתח; "ייכנס תלמיד אצל הרב", פתח לו. ביקש עליו רחמים והחזירו לחיים. שאל רבי יוחנן את רב כהנא את כל הספקות שהיו לו, ורב כהנא פתר אותן. זהו שאמר רבי יוחנן בכמה מקומות: "דילכון אמרי, דילהון היא", כלומר: "מה שאני אומר לכם, שלהם (של בני בבל) הוא". רב כהנא חזר לבבל, ושם למד אצל רב הונא רב יהודה. עם תלמידיו, שמסרו דברים בשמו, נמנו רבה ורב יוסף. על בניו נמנה רב מרי בריה דרב כהנא. מתואר כיפה באופן מיוחד, יופיו היה כעין יופיו של רבי אבהו שיופיו היה כעין יופיו של יעקב אבינו. עלה שוב לארץ ישראל ובה נפטר.

מקור: ויקיפדיה