יותם בן גדעון

יוֹתָם בֶּן גִּדְעוֹן הוא דמות מקראית המוזכרת בפרק ט' של ספר שופטים, הצעיר מבין 70 בניו של גדעון. לאחר שהשופט גדעון הושיע את ישראל מהמדיינים, בקשו בני ישראל להמליך אותו למלך עליהם. גדעון סירב, באומרו כי רק אלוהים לבדו ראוי למשול ולא בן אנוש כמוהו: ”לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם.” (ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ג). אך לאחר מותו המליך עצמו בנו אבימלך, על העיר שכם. כדי שיהיה המועמד היחיד לרשת את אביו, הרג אבימלך את אחיו "על אבן אחת". רק האח הצעיר ביותר, יותם, הצליח להסתתר בעת הטבח וכך ניצל. כאשר נודע ליותם שבעלי שכם (שליטי שכם) המליכו עליהם את אבימלך, עלה על הר גריזים ומשם נשא משל הקרוי על שמו - "משל יותם" - שמטרתו הייתה להתריע בפני בעלי שכם על הסכנה שבהמלכת אבימלך. לאחר שנשא את המשל בורח יותם מפני אבימלך אחיו (שופטים ט, כא).

מקור: ויקיפדיה

הורים

• גדעון בן יואש (השופט)