רבי בנאה

רבי בנאה (במקורות ארץ ישראליים: רבי בניה, או בנייה) היה תנא-אמורא בדור המעבר בין התנאים לאמוראים (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3). רוב מאמריו בתלמוד מובאים בסגנון המקובל לגבי אמוראים, אולם מצאנו שהוזכר בתוך ברייתא בתלמוד, וכן מספר פעמים במדרש "ספרי", המאגד את תורת התנאים ופירושיהם לספר דברים. מרבית מאמרי רבי בנאה הם בענייני אגדה, ומיעוטם בהלכה. האמורא רבי יוחנן מרבה לשאול אותו, ולמסור הלכות בשמו, ורוב מאמרי רבי בנאה בתלמוד מובאים על ידיו.

מקור: ויקיפדיה