רבי שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בליוזנה בסביבות ה'תק"ג–ה'תק"ט, 1743–1749; נפטר בפני (רוס'), כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו. תחילה שימש כ"מגיד מישרים" של הקהילה היהודית בליוזנה ולאחר מכן עבר ללאדי. בין השנים ה'תקל"ז ל-ה'תקס"ב הנהיג את תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, תחילה לצד רבי ישכר בר מלובביץ' ורבי ישראל מפולוצק, ולאחר מכן לבדו. ספריו המרכזיים הם ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד, וכן שולחן ערוך הרב.

מקור: ויקיפדיה

הורים

• ברוך מליוזנה

ילדים

• רבי דובער שניאורי
• דבורה לאה, אשת שלום שכנא אלטשולר
• חיים אברהם שניאורי
• משה שניאורי

בני זוג

• סטערנא בת יהודה לייב

אחים

• יהודה ליב שניאורי מינוביץ'

רבותיו

• המגיד ממזריטש
• רבי מנחם מנדל מוויטבסק

תלמידיו

• רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

ספרים וכתבים