רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא
- תחומי עיסוק:
- מבעלי התוספות בגרמניה במאה ה-12
- מקור:
- ויקיפדיה
רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא (ריב"ק) היה מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. רבי יהודה היה בן לרבי קלונימוס בן רבי מאיר ממשפחת קלונימוס, שהיגרה מאיטליה לאשכנז במאה ה-10 ונטלה חלק פעיל בהקמת מרכז התורה באשכנז במשך מאות בשנים. היה מתלמידי ישיבת שפיירא וחבר בית הדין בעיר. רבותיו היו: דודו, רבי אברהם בן שמואל (אחיו של רבי יהודה החסיד), רבי אפרים מרגנשבורג, וכנראה גם רבי שמריה בן רבי מרדכי. מתלמידיו: רבי אלעזר מוורמייזא, בעל ספר "הרוקח" ורבי שמחה משפיירא. אחד מצאציאו המופרסמים היה הרב דוד הלוי סגל. תורתו של ריב"ק לא הייתה ידועה, עד שאברהם עפשטיין הוכיח כי הוא חיבר את הספר יחוסי תנאים ואמוראים, בו אוסף המחבר את משנתם של התנאים והאמוראים לפי סדר א"ב, ודן בהם באריכות. הוא חיבר גם את ספר בשם "אגרון" (לא להתבלבל עם המילון שכתב רס"ג, וקרוי באותו שם), כעין מילון לריאליה תלמודית, ובו שמות צמחים, בעלי חיים וכדומה, המוזכרים בתלמוד. כמו כן חיבר גם ספר על נוסח הברכות. שני הספרים אבדו, ושרדו מהם פסקאות בודדות. כמו כן כתב תוספות לכמה מסכתות, ופסקים בהלכות ברכות. כמו כן כתב פיוטים, וקינתו על עלילת הדם והפרעות בשפיירא בשנת ד'תתקנ"ו (1195) נשמרה בכתב יד.
מקור: ויקיפדיה
רבותיו
תלמידיו
- אלעזר מוורמייזא
- שמחה משפיירא