רבי מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות: רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו. הקים את מפעל השלוחים ובתי חב"ד במקומות רבים בעולם, והכריז על עשרה מבצעים לעידוד קיום מספר מצוות. שיחותיו ומאמריו נדפסו בספרים רבים בחייו ולאחר פטירתו. הוא נחשב לאחד מהרבנים הבולטים בתקופתו. נודע בעיסוקו הרב למען החשת הגאולה. בשנותיו האחרונות ראו בו חסידיו את המשיח, ורבים מהם מאמינים בכך אף לאחר מותו. השאלה אם האמין בכך בעצמו ואם עודד את האמונה בכך שנויה במחלוקת. עסק רבות גם בניסיונות לתיקון הגדרת יהודי בחוק השבות ולמניעת מסירת שטחים. בית מדרשו, השוכן במרכז חב"ד העולמי – 770 ברובע ברוקלין, ואוהל קברו ברובע קווינס שבניו יורק, משמשים מוקדי עלייה לרגל.

מקור: ויקיפדיה

הורים

• הרב לוי יצחק שניאורסון
• חנה שניאורסון

בני זוג

• חיה מושקא שניאורסון

אחים

• ישראל אריה ליב שניאורסון

רבותיו

• רבי יוסף יצחק שניאורסון
• הרב לוי יצחק שניאורסון

ספרים וכתבים