סומכוס

סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος, בן ברית) או סוּמְכוּס בר יוסף (או בן יוסי, בר איסי), היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים. נחשב לתלמידו המובהק של רבי מאיר. מדבריו נשתמרו דברים ספורים, ומתוכם שניים משל רבי מאיר. המפורסמת שבהוראותיו היא "ממון המוטל בספק - חולקין", העומדת בניגוד לדעת שאר החכמים כי המוציא מחברו עליו הראיה. סומכוס נחשב לתלמיד חכם חריף, ונאמר עליו: ”אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר, וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה.” לאחר פטירת רבו, רבי מאיר, למרות אי-רצונו של רבי יהודה ללמד את תלמידי רבי מאיר שנחשבו ל"קנטרנים", נדחק סומכוס לשיעורו, והתווכח בהלכה עם רבי יהודה. שיטה נוספת ייחודית לסומכוס היא שעל נזק הנגרם כתוצאה מצרורות יש לשלם את מלוא שווי הנזק ("נזק שלם"), בניגוד לדעה המקובלת שיש לשלם רק את מחצית הנזק. באגדה לא מצאנו דבר מדברי סומכוס, למעט "כל המאריך באחד של שמע - מאריכין לו ימיו ושנותיו". מסורת מאוחרת המוזכרת בפי עולי הרגל החל משנות ה-90 של המאה ה-19 מציינת את קברו של סומכוס, ברוריה ורבי נתן במתחם קבר רבי מאיר בעל הנס.

מקור: ויקיפדיה