רבי חיים מקרסנה

רבי חיים מקרסנה (נפטר י"ד באב ה'תקנ"ג, 1793), תלמידו של הבעל שם טוב (בעש"ט) והראשון בשושלת אדמו"רי חסידות קרסנה. פרטים מועטים ידועים על חייו, אך ידוע כי רבי חיים נמנה עם חסידיו הראשונים של הבעש"ט. עדת חסידיו נוסדה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. לאחר מות הבעש"ט נמנה בין מקורביו של יורשו, המגיד ממזריטש. על פי ספרים לתולדות החסידות, רבי חיים היה בין מקורביו הבולטים של הבעל שם טוב. חשיבותו בקרב הרבנים החסידיים ניכרת במספר מקורות: בספר "כתם פז" של תלמידו, רבי צבי הירש מסמאריטשט, רבי צבי מונה את רבי חיים בין הרבנים מהם הושפע בעת לימודיו. שמו מופיע לאחר נכדו של הבעש"ט, רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. בספר "אמרי צדיקים" (של רבי צבי חסיד מיאמפולה) שמו מופיע ברשימת הרבנים לפני שמו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. תכתובתו עם רבי מאיר מרגליות מאוסטרהא מראה כי מרגליות ביקש את אישורו בטרם הדפיס את ספריו. מאמציו לעלות לארץ ישראל נמשכו שנים ארוכות, אך לא מומשו. ישנה עדות לכך בשנת תקמ"א מחילופי מכתביו עם רבי מנחם מנדל מויטבסק. מאוחר יותר נקשר שמו באגדות המסבירות את אי מימוש עלייתו, באחת מהן נאמר שרבי חיים היה ניצול יחיד מספינה שטבעה בדרכה לארץ. על פי המסורת נפטר בי"ד באב תקנ"ג ונקבר במוהיליב-פודילסקי. לבקשתו לא נרשמו על מצבתו פרטים מזהים, משום שלא זכה לממש את עלייתו לארץ ישראל. את עדת חסידיו הנהיג בעיירה קראסנה. לאחר פטירתו ירש את מקומו בנו רבי יוסף משה. בן אחר, רבי ישראל יהודה לייב, היה חתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה. מתלמידיו היה רבי יהודה מאיר משיפיטובקה, בנו של רבי פנחס מקוריץ וחתנו של רבי יעקב שמשון משיפיטובקה. החסידות נותרה בעיירה קרסנה עד המחצית הראשונה של המאה העשרים, בהנהגת האחים הרבנים משה ושלום יוסף רבינוביץ'. לאחר פטירתם הונהגה החסידות על ידי בנו של רבי שלום יוסף, רבי שמואל רבינוביץ', ללא תואר אדמו"ר, עד לפטירתו במחנות הריכוז בסיביר.

מקור: ויקיפדיה