סעדיה תלמיד הגר"א

רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א. מחבר הספר מעשה רב. מתלמידיו הבולטים של הגאון מווילנה, וגיסו של תלמיד מפורסם אחר, רבי שלמה זלמן מוולוז'ין. השנה בה התחיל ללמוד אצל הגר"א אינה ידועה, אולם כבר בשנת תקמ"ח (1788) הוא מתואר בתור איש ביתו של "הגאון החסיד דק"ק ווילנא". למד עם רבו הגר"א את קובץ החיבורים "מסכתות קטנות", והוא כותבן של "הגהות הגר"א" למסכתות אלו. מלבד לימודיו בהלכה ובתלמוד, למד עם הגר"א גם קבלה. היה מראשי ה"קלויז" בווילנא שלאחר פטירת הגר"א נודע כ"קלויז הגר"א". בשנת תקנ"ו (1796) נשלח יחד עם חברו ר' חיים מסארהיי, על ידי הגר"א, להפיץ בפזורה היהודית במזרח אירופה את עמדתו המתנגדת לחסידות. עמד בראש הגל השני של עליית תלמידי הגר"א בתחילת הקיץ של שנת תקס"ט (1809), והתיישב בצפת. בצפת רשם את הנהגותיו והליכותיו של רבו הגר"א, רשימותיו נשלחו בידי בנו ר' נתן נטע לווילנה, שם נוספו להן הערות והקדמה, ומהן נדפס הספר "מעשה רב". בחורף תקע"ב ביקר עם בנו בירושלים כדי לבדוק את האפשרות לעבור אליה. בסופו של דבר בעקבות מגפה שפרצה בצפת ובגליל נאלצה קהילת תלמידי הגר"א לברוח מצפת, חלקם ובתוכם רבי סעדיה ברחו זמנית לירושלים, בה נפטר רבי סעדיה בשבת, כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813. ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

מקור: ויקיפדיה